מדריך לפתיחה בקלפים

ביקורת ב"הארץ – ספרים"
נילי לנדסמן, 29 ינואר 2016

"טארוט – הקריאה הפתוחה": מדריך לפתיחה בקלפים

בספר של יואב בן־דב מומלץ להיוועץ ברגעי משבר או שעמום, וייתכן שגם הספקנים הגדולים ביותר יסכימו שמדובר במשחק מעניין, אם לא יותר מזה

כתבה נילי לנסמן הארץ

היה מחזר אחד שהציע להיוועץ בקלפי הטארוט כדי לברר עם הקוסמוס לגבי הזיווג האפשרי בינינו. בתור חובבנית גמורה הלך לי עד אותו ערב מר ונמהר קלף משוגע עם הטארוט וישר הסכמתי להצעה הקוסמת. החפיסה נשלפה — טארוט של חיות שבתכונותיהן מגולמות תמציות של הנפש האנושית על משוגותיה. שיחקנו לפי הכללים בעזרת חוברת מבארת. כל אחד שלף קלף. העיקרון היה שתכונותיה של החיה שנשלפה חושפות את תכונותיו הנסתרות של השולף ביחס לזוגיות.

לי יצאה חיה שיודעת לסמוך על האינטואציה שלה ולו יצאה חיה קומבינטורית. נעשיתי אוהדת נלהבת של ה"טארות", כשמם העממי. אוהדת נלהבת אך מהסוג הפשוט; זה שלא טורח ללמוד את הכללים אך מערבב נרגש ושולף כאקדוחן, שבכל פעם נבהל ונפעם מחדש מהפגיעות המדייקות. נדמה כי מי שהציץ ונפגע יתקשה להיגמל מזה, כי "קריאה בקלפים היא תהליך המתרחש במצב מיוחד של תפישת מציאות. תפישת המציאות הרגילה אומרת שהקלפים הם פיסות קרטון ושערבוב הקלפים הוא תהליך אקראי, אולם כשאנחנו קוראים בקלפים אנו עוברים לתפישת מציאות אחרת שיש בה חוק בסיסי אחד: כל דבר הוא סימן".

אם שמו של האיש החתום על הציטוט הזה, ד"ר יואב בן־דב, אינו מוכר לכם, סימן שאתם לא מאלה שאוהבים לראות בנסתר. בקהילת המאמינים בסימנים מזדהר בן־דב כקול שפוי, מבריק ומעמיק, איש רוח ותרבות שכורך בטבעיות את תחומי העניין שלו, שנעים מטארוט ועד לפילוסופיה של תורת הקוואנטים. "טארוט: הקריאה הפתוחה", בעסקת חבילה של ספר וחפיסה, מציע להפוך כל מפגש למאגי — והשאלה היא: לשחק או לא לשחק?

קלפי טארוט CBD פזורים
קלפי טארוט. ברגעי משבר, שעמום או חסד   |   צילום: idanbd

חפיסת הקלפים המצורפת לספר ההדרכה (או שהוא מצורף אליה) היא שחזור נאמן ככל יכולתו של חפיסת קלפים מקורית שבן־דב יצר על פי CBD Tarot de Marseille, "חפיסת הטארוט המסורתית, החשובה והמשפיעה ביותר", לטענתו. בעבור חובבי טארוט מכל הסוגים, החפיסה הזאת היא בגדר פריט אספנות.

בן־דב מציין במפורש: "כשקוראים בקלפים בנסיבות לא מחייבות, כמו במסיבה או בבית קפה, די לנקות פינה של השולחן ולפרוס עליה את הקלפים". ובכן, הצעתי לנוער שהתקבץ בסלון לשחק בקלפים החדשים וארבתי מעבר לדלת להקשיב. ניסו קצת, דיפדפו קצת, התעמקו קצת ולא נתפסו. העדיפו לעסוק בענייני דיומא.

"למה בכלל להיוועץ בקלפים?" שאל אותי בתימהון קולגה למשמע הסיפור הזה. ובכן, במלותיו של המג, היוצר והמחבר אני עונה לו כך: "במסורות של כישוף ומאגיה מקובל לערוך טקסים שבהם פונים לכוחות של מציאות אחרת מעבר למציאות החומרית. אפשר לחשוב על הפנייה הזאת בשפות מושגים שונות. לדוגמה, אפשר לקבלה כחלק מתמונת עולם כישופית־מאגית, כלומר לחשוב שכוחות כאלה באמת קיימים".

לפי בן־דב, יש דרכים רבות לקרוא בטארוט ולהתענג עליהם כמו שיש דרכים שונות לקרוא את המדריך שלו לטארוט. אפשר לאמץ נקודת מבט פסיכולוגית, "כדרך להתחבר לחלקים עמוקים בנפשנו", למשל. ואפשר לאמץ את רוח הספר שניכרת בשמו: הקריאה הפתוחה, שניכרת בפתיחותו של מחבר המדריך עצמו. יחד עם כבוד למסורת והסברים ברורים של כללים בסיסיים, יידרשו להערכתי לפתיחה מוצלחת שני תנאים: המשחק — כלומר הנכונות להתנסות למרות הסקפטיות, וכמובן הסימן. "לא את כל הסימנים אנו יודעים לפרש עם הופעתם. יש סימנים שאנו מבינים את משמעותם רק בשלב מאוחר יותר בקריאה, או זמן רב אחרי שהקריאה הסתיימה. לסימנים יש גם רבדים של משמעות שאנו יכולים לגלות בהדרגה ובמקביל לתהליכים שאנו עצמנו עוברים… מה שאנחנו משתדלים הוא להבחין בסימנים, לציין אותם לעצמנו ולחפש בדמיוננו את משמעותם האפשרית. המשמעות אמורה להופיע באופן אינטואיטיבי, כמין רגע של הבנה שבו אנחנו רואים את הקשר בין הסימן — פרט כלשהו בציור הקלף או משהו שקרה במרחב הקריאה — לבין חיי השואל".

נסכם זאת כך: ספרו של בן־דב הוא מדריך בהיר ונהיר שמומלץ להיוועץ בו ברגעי משבר, שעמום או חסד. הוא יכול לסייע בתקופת מבחן של צמתים או מעברים ו/או להשיק לכם את הקריירה כפותחים בקלפים בלי לעבור לגור בפרדס חנה. בקיצור: "ברוכים הבאים לעולמם המופלא של הטארוט", כפי שחתם בן־דב את פתח הדבר שלו. שחקו, קיראו ותיהנו.

אשר לי, בזמן כתיבת שורות אלה פתחתי ביני לביני ויצא לי, מבין השלושה, קלף חזק מאוד: מלכת המטות. יש בהחלט עם מה לעבוד. וזה מה שכתב בן־דב בנוגע לקלף הזה: "דמות נשית חזקה ובטוחה בעצמה. חזות נעימה או דיבור רך שמאחוריהם יש עוצמה ויכולת לאיים. שימוש במיניות כאמצאי כוח ושליטה. תשוקה חזקה, יחס יצירתי או עוצמה טבעית שלא כדאי לעמוד נגדה. עניינים הקשורים באוכל או בבישול. שמירה על פרטיות ומרחב אישי, אבל גישה ידידותית כלפי מי שלא מאיים עליהם. יתרון לאינטואיציה ולתחושות הבטן. נדיבות וגדלות רוח מצד מישהו שחש בטוח בעצמו ובעמדתו".

reine de baston